עירוני טקסטיל- תעשיות בע"מ ואח' נ' לוז ואח'

פסק דין כנגד נתבע 1

התביעה והליכים קודמים

התובעות הגישו תביעה בסדר דין מקוצר כנגד הנתבעים ולאחר מכן הגישו בהסכמה כתב תביעה רגיל מתוקן. חוב הנתבעים נובע מסחורה שרכשו מהתובעות. התובעות הן חברות פרטיות העוסקות בסחר בטקסטיל, כלי מיטה, מפות שולחן ומגבות מטבח. לטענת התובעות שלושת הנתבעים הם שותפים ובעלים של עסק הידוע בשם "אופנת אקוורל" (להלן: "אקוורל") הפועל מרחוב אליפלט 33 ומרחוב מזרחי 12 בתל אביב. שלושת הנתבעים הם אחים.

הנתבעים 2 ו-3 (להלן ביחד: "הנתבעים") נמצאים בהליכי פשיטת רגל והתביעה כנגדם מעוכבת. הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") הוא היחיד שהליכי התביעה כנגדו לא עוכבו והתביעה כנגדו נמשכה על ידי התובעת 1 (להלן: "התובעת") ועל ידי התובעת 6 בהתבסס על טענתם כי הוא אחד השותפים באקוורל, טענה המוכחשת על ידו, וכן על בסיס כתבי ערבויות, שחתם לתובעת ולתובעת 6 להבטחת חובות אקוורל.

הצדדים הגיעו להסכמה בתחילת דיון ההוכחות ביום 11.7.11 כי סכום החוב של אקוורל לתובעת ולתובעת 6 הוא הסכום המצוין בנספח 3 לתצהירו של מוריס זלאיט, מנהל תובעת, או זה הרשום בכתב התביעה – הנמוך מבין השניים. לפיכך סכום החוב של אקוורל לתובעת 6 הוא סך של 119,077 ₪ וסכום החוב שלה לתובעת הוא סך של 894,763 ₪. בנוסף בפרוטוקול הדיון מיום 11.7.11 לא הכחיש ב"כ הנתבע את ערבותו של הנתבע לטובת התובעת 6. לפיכך השאלה שנותרה במחלוקת בתיק היא שאלת חבות הנתבע לתובעת בגין חובות אקוורל. התובעת טוענת לשתי עילות לחבות הנתבע כלפיה בשל חובות אקוורל: האחת, כתב ערבות מיום 5.2.02, עליו חתם הנתבע ביחד עם אחיו, הנתבע 3 (להלן: "ניסים") להבטחת חובות אקוורל לתובעת (להלן: "כתב הערבות"), השנייה, טענת התובעת כי הנתבע שותף באקוורל עם שני אחיו, וכשותף הוא חב בחובות השותפות.

בתיק זה ניתן פסק דין בהיעדר סיכומים מטעם הנתבע עוד ביום 29.1.12. הנתבע הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב, אשר קבע ביום 24.10.13 כי יש לבטל את פסק הדין (למעט החיוב כלפי התובעת 6 על סך 119,077 ₪), על מנת לאפשר לנתבע להגיש סיכומים ובית המשפט יוציא פסק דין חדש, וכן נקבעו הוצאות על הנתבע בגין הערעור בסך של 20,000 ₪. לאחר פסק הדין במחוזי, הנתבע הגיש סיכומיו והתובעת הגישה סיכומי תשובה.

טענות הנתבע לעניין השותפות

הנתבע טען שמעולם לא היה שותף באקוורל, כי אם עובד שכיר בלבד וכי השותפים היחידים הם שני אחיו, הנתבעים 2 ו-3. הנתבע טען, כי בכתב התביעה המקורי, שהוגש בסדר דין מקוצר כלפי כל הנתבעים, הוא נתבע אך בשל היותו "ערב באופן אישי" לחובות העסק, ואילו רק לאחר שנודע לתובעות כי כנגד הנתבעים ניתן צו כינוס נכסים במסגרת הליכי פשיטת רגל ביקשו התובעות לתקן את כתב התביעה ולתבוע מהנתבע את חובות אקוורל בטענה החדשה כי הוא היה שותף ביחד עם הנתבעים.

הנתבע הפנה לתצהירי אחיו הנתבעים התומכים בטענתו, כי לא היה שותף, וכן לעדותה של פקידת הנהלת חשבונות באקוורל בשנים 2007 עד 2010 (להלן: "מנהלת החשבונות"), שהובאה לעדות מטעם התובעות, וציינה את הנתבע במפורש כעובד ולא כשותף (עמ' 39 שורות 1-2), וכן ציינה כי הנתבע קיבל תלושי שכר ככל העובדים בעוד שהשותפים- הנתבעים, למיטב ידיעתה, לא קיבלו תלושי שכר. הנתבע ציין כי מדובר ב"עדה ניטרלית", אשר יש לתת משקל לעדותה.

עוד מציין הנתבע, כי הציג תלושי שכר שקיבל באקוורל וכי בבית המשפט הוצגו המחאות של השותפות, אשר כולן נושאות את הפרטים כדלקמן: אקוורל עוסק מורשה מס' 557011038 ושמות שני השותפים לוז חיים ולוז נסים- הנתבעים- ומספרי תעודות הזהות שלהם. שמו ופרטיו של הנתבע אינם מופיעים על אף אחת מן ההמחאות. עוד הוא מציין כי אותו מספר עוסק מורשה מופיע גם על חשבוניות הזיכוי, על קבלות השותפות ובאישור רשם השותפויות במע"מ.

טענות הנתבע לעניין הערבות האישית

הנתבע טען שהחתמתו על ערבות אישית מוכיחה כי אינו שותף. אשר לערבות עצמה טוען הנתבע כי ערבותו הייתה לעסקו של אחיו ניסים, שהיה בעבר הבעלים היחיד של אקוורל לאחר שנפרד משותף אחר, שלא היה אחד מהנתבעים. כאשר השותף עזב לחו"ל נותר ניסים כבעלים יחיד של העסק ואז הצטרף הנתבע 2 (להלן: "חיים") כשותף. הנתבע טען שערב לאחיו ניסים, אך לא חתם ערבות לעסק המשותף של ניסים וחיים.

עוד הוא טוען כי עם הצטרפות חיים כשותף יחד עם ניסים לא היה עוד צורך בערבות הנתבע, כיוון שהתובעת "נותרה, עם שינוי הבעלות בעסק, עם שני ערבים אלא שהערב הנתבע 2 החליף את הערב הנתבע 1, ומצבה, מבחינת הבטוחות לא השתנה ומספר החייבים כלפיה לא פחת". (סיכומי הנתבע סעיף 44). עוד ציין כי מספר העוסק מורשה של אקוורל בתקופה שבה הייתה בבעלות ניסים בלבד היה 310969597, שהוא מספר ת.ז. של ניסים, ואילו מיום 16.2.03 העסק בבעלות שני אחיו ומספר העוסק מורשה שונה ל- 557011038.

טענות התובעת לעניין השותפות

לטענת התובעת, כבר בכתב התביעה המקורי נכתב כי כל הנתבעים הם שותפים והיא מפנה לסעיף 2 לכתב התביעה והעובדה שביססו את עילתן הראשונה כנגד הנתבע על בסיס הערבות אינה סותרת את טענתן בסעיף 2 הנ"ל. עוד היא טוענת כי הנתבע היה "הפנים של העסק", המנהל בפועל, "המוציא והמביא", וכד' והנתבע לא הציג הסכם שותפות ומסמכי הנהלת החשבונות של השותפות, על מנת להוכיח כי הנתבע אינו שותף. לעומת זאת כל עדי התובעות וכן שני עדים נוספים, שהן הביאו, ידעו שכל שלושת האחים שותפים והנתבע הוא בעל זכות ההכרעה בכל הנוגע לעסקי השותפות.

לטענת התובעת, הנתבע טוען כי קיבל משכורת נמוכה ביותר של 3,300 ₪ לחודש אך מנגד נתן ערבויות לאקוורל בגובה מליוני ₪, דבר שהוא בלתי סביר.

עוד היא טוענת, כי עדויות האחים אינן אמינות, מלאות סתירות, ולעומתם עדי התובעות תמכו בגרסת התובעת כי הנתבע הוא שהיה המוציא והמביא באקוורל. אשר למנהלת החשבונות נטען שהיא עדה של הנתבעים, שעבדה אצלם שנים ואינה אובייקטיבית.

טענת התובעת לעניין הערבות האישית

אין מחלוקת כי הנתבע חתם על כתב הערבות אשר צורף לתצהיר מטעם התובעת. התובעת טוענת כי הנתבע או מי מטעמו לא הודיע לתובעת על דבר שינוי הרכב השותפות, כאשר השותפות לא שינתה את שמה, את כתובתה ולא את אופי הפעילות שלה והמשיכה לרכוש את המוצרים מהתובעת במשך כל השנים. השותפות לא נרשמה או התאגדה בצורה שונה ואותם אנשים עבדו בה כל השנים. לטענת התובעת, היא אף לא שינתה את מספר העוסק מורשה.

עוד טוענת התובעת, כי בתלוש השכר של הנתבע נרשם "ותק עבודה" מיום 1.10.99, כאשר העסק החדש נפתח, לטענת הנתבעים, בשנת 2003. עוד היא טוענת, כי לא הובאו ראיות למצב העסק הקודם. בנוסף היא מפנה למסמך "מצב חשבון" של מע"מ שבו מופיע תאריך ההתחלה 1.1.98.